יום שבת, 13 בדצמבר 2008

על פייגלין והטעויות של ביבי

הייתי קצת לחוץ בימים האחרונים (בשל מעבר דירה) ולכן לא יצא לי זמן להתייחס לפריימריז בליכוד.
רבות דובר בתקשורת על השפעתו של פייגלין על רשימת הליכוד, על הבחרותו למקום ה20 ואז דחיקתו כלפי מטה (בהתחלה דובר שמקום 20 מיועד לאישה, ואחר כך הסתבר שח"כ זאב אלקין שאליו התייחסתי בפוסט קודם , הוצב במקום ה20. מעניין מה היה קורה אם אסיה בנטוב - מאנשי פייגלין היתה מנצחת אותו בהתמודדות על משבצת העולים - האם גם היא היתה מוצבת במקום 20?).
לדעתי נתניהו גרם לעצמו נזק בהתעסקות בפייגלין, וכל התנהלותו בנושא לא היתה תקינה.
את פייגלין ואנשי מנהיגות יהודית היה צריך לגרש מזמן מהליכוד -
אם הליכוד היא אכן מפלגה בעלת אידואלוגיה (כפי שטוענים ראשיה) , חברי הליכוד צריכים להיות נאמנים לאידואלוגיה הזו. כמו שאין מקום לאנשים שנמצאים בקיצוניות שמאלית בליכוד, אין מקום לאנשים שנמצאים בקיצוניות ימנית. בנוסף - הליכוד מתיימר להיות תנועה ציונית. לדעתי, צה"ל הוא המימוש הבטחוני/צבאי של התנועה הציונית (כשם שצבאות אחרים בעולם במדינות שנוסדו בעקבות מאבק לאומי הם המימושים הבטחוניים/צבאיים של אותן תנועות) - ומי שמטיף להשתמטות מצה"ל, בין אם הוא פייגלין או בין אם זו תנועות "יש גבול" ו"פרופיל חדש" - הוא לא ציוני בעיניי (ואני גם בטוח שבעיני רבים אחרים). אמנם פייגלין כותב בכתביו שהוא בעד סרבנות מצפונית מכל צידי הקשת הפוליטית, אך היו כבר מקרים של מנהיגים רדיקליים שהתיימרו לכבד "רדיקליות של הצד הפוליטי השני" וברגע שתפסו את השלטון נהפכו אוייבים מרים של מי שהיו בעלי בריתם לשעבר מהצד השני. בנוסף, אם השתמטות מהצבא בעת שלום (יחסי כמובן) היא נסבלת, הרי בשעת מלחמה (מלחמת לבנון השניה) היא בלתי נסבלת : מנכ"ל מנהיגות יהודית, מיכאל פועה, קרא לסרוב פקודה בעת מלחמת לבנון השניה, בעקבות התבטאותו של אולמרט כי נצחון במלחמת לבנון השניה יסייע בקידום תוכנית ההתכנסות של ממשלת ישראל (ולמעשה של קדימה).
לאחר כל מה שכתבתי ניתן היה לצפות שאני אברך על נקיטת הצעדים של אופיר אקוניס (אשר יהיה מן הסתם "הפודל של נתניהו" בכנסת, בשל הקרבה הרבה אליו לאורך השנים, כשם שביילין היה "הפודל של פרס) שגרמו לכך שפייגלין נדחק אל המקום ה36.
אך במקום זאת, לדעתי - אם בליכוד לא השכילו לגרש את מנהיגות יהודית מקרבם לפני הפריימריז, נקיטת אמצעים כגון נבירה בסעיפים שונים ומשונים בחוקת הליכוד היא מגוחכת. היא מוציאה שם רע לליכוד, כמי שלא באמת מכבד תהליכים דמוקרטיים (אם נתניהו דוחק את פייגלין מהרשימה באמצעות טריקים שונים ומשונים , וסעיפים בחוקת הליכוד שלא היו מופעלים בשום מקרה אחר, אין לו ולאנשיו זכות להתלונן על כך ששרון לא כיבד את תוצאות משאל מתפקדי הליכוד בשעתו). בנוסף, כאשר יש מטרד כמו פייגלין (ופייגלין הוא אכן מטרד לנתניהו) על נתניהו להתעלם ממנו בעת בחירות, ולא להזכיר להמונים את המטרד (השאר זאת לקדימה ולעבודה, הם יזכירו את זה כבר לעם ישראל).
בנוסף. השיטה האנטי דמוקרטית הופעלה לא רק נגד פייגלין, אלא גם על מורדים אחרים כגון מיכאל רצון (שביחד עם עוזי לנדאו היו היחידים מהליכוד שבאמת שילמו על הכסא שלהם סביב הממשלה - לנדאו כשר, ורצון כסגן שר - על התנגדותם להתנתקות) ואהוד יתום שנדחקו לתחתית הרשימה - ואז נשאלת השאלה - האם לנתניהו יש בעיה להתמודד עם אופוזיציה פנימית במפלגתו? אם יש לו בעיה כזו, מדוע הוא טוען שהליכוד היא מפלגת "סופרמרקט של דעות" אשר יכולה להכיל בתוכה דעות שונות? אולי האמת היא כמו שציינתי, שהליכוד צריך ללכת על קו אידאולוגי ברור, שאין לסטות ממנו לכיוון שמאל או לכיוון ימין?
ולגבי פייגלין - קראתי היום שהוצע לפייגלין לעמוד בראש מפלגת התקווה של ח"כ אריה אלדד. פייגלין סרב לעמוד בראשה, ובצדק. פייגלין יודע, על סמך העבר (של אהוד אולמרט), שגם מהמקום ה30 ומשהו ברשימת הליכוד ניתן בסופו של דבר בעזרת קשרים נכונים להגיע לעמדת ראש ממשלה (או לעמדת שר בכיר). קח את זה לתשומת ליבך, נתניהו.

אין תגובות: