כמעט בכל מערכות בחירות ישנם פילוגים בימין המפה הפוליטית.
הפעם לרגע הייתי נאיבי וחשבתי שעם הקמת הבית היהודי והמועצה הציבורית שלו (שם יפה ל"ועדה מסדרת") תמו הפילוגים.
הבנתי וקיבלתי את זה שהמועצה הציבורית של הבית היהודי שיבצה בראש הרשימה דמות חדשה , כנראה שגם הם נחספו בטרנד הכוכבנות והחדשנות. בנוסף, כפי שכתבתי בעבר - היה לי הכבוד להקשיב להרצאותיו של פרופ' הרשקוביץ, ראש הרשימה בקורס משוואות דיפרנציאליות רגילות.
מה שתמוה היה בעיני, שלמעט שיבוצם של ח"כ אורלב מהמפד"ל וח"כ אורי אריאל מתקומה בחמישיה הראשונה, יתר המקומות אוישו גם כן על ידי כוכבים חדשים (כדוגמת אורי אורבך שגם הוא הצטרף לגל של העיתונאים הפוליטיקאים).
על מה חשבו שם ברשימת הבית היהודי, שלא שיבצו את בני אלון ממולדת באחד המקומות הראשונים? הם באמת חשבו שמולדת תשאר חלק מהרשימה? קראתי לפני כמה ימים שמולדת הולכת להצטרף למפלגת התקווה בראשות ח"כ אריה אלדד לאחר שפרשה מהבית היהודי. פניתי לח"כ אלדד לקבלת תגובתו, ואפרסמה בימים הקרובים.
ח"כ אלדד היה ח"כ ממולדת, וכששאל האם מקורבו , יהואר גל , אדם חילוני המחזיק בדעות ימניות יוכל להתמודד ברשימת הבית היהודי לכנסת התפתלה המועצה הציבורית באי נוחות וגרמה לו להבין שרק אנשים דתיים לאומיים רצויים ברשימתה, ולכן פרשו ח"כ אלדד ותומכיו וכעת הם מריצים את מפלגת התקווה כאלטרנטיבה ימנית חילונית לליכוד ולישראל ביתנו (שאפשר לדון בפעם אחרת האם היא בכלל מפלגת ימין).
בנוסף נדחק מהרשימה ח"כ צבי הנדל , ראש מפלגת תקומה. אני באופן אישי לא חיבבתי ממש את צבי הנדל והתבטאויותיו. אני יודע שאין לשפוט אדם בשעת צערו, וצבי הנדל הוא תושב גוש קטיף לשעבר. בעת הפינוי אמר ח"כ הנדל כי בבחירות העתידיות לבוא (של שנת 2006) הוא ימליץ למפלגתו לתמוך בשמעון פרס לראשות הממשלה ולא באריאל שרון (באותם ימים פרס עדיין היה ראש מפלגת העבודה). עם כל ההבנה לכאבו של ח"כ הנדל, הייתי מצפה ממנהיג של מפלגה להתבטא בצורה אחראית יותר.
המפתיע הוא שח"כ הנדל , למרות דחיקתו מצדד בהשארות תקומה בבית היהודי, בעוד ח"כ אורי אריאל, מספר 2 בתקומה, ומספר 3 ברשימת הבית היהודי דווקא בעד פרישה. אולי באמת יש כמה צדיקים בסדום (כמו ח"כ אריאל) שלא חושבים רק על עצמם ומעדיפים לצאת להרפתקה פוליטית (תקומה מעולם לא התמודדה לבד, ולא ברור האם ניתן להקים מחדש את האיחוד הלאומי) על פני מקום מובטח בכנסת.
בדרך כלל הפילוגים בימין היו על רקע אידואלוגי. עכשיו הפילוג המסתמן הוא על רקע אישי. טוב תעשה המועצה הציבורית של מפלגת הבית היהודי אם תשקול מחדש את צעדיה, ותבין כמו במקרה של מרצ-תנועת השמאל החדשה שיש לדאוג לאינטרסים גם של הפוליטיקאים הותיקים.
הפעם לרגע הייתי נאיבי וחשבתי שעם הקמת הבית היהודי והמועצה הציבורית שלו (שם יפה ל"ועדה מסדרת") תמו הפילוגים.
הבנתי וקיבלתי את זה שהמועצה הציבורית של הבית היהודי שיבצה בראש הרשימה דמות חדשה , כנראה שגם הם נחספו בטרנד הכוכבנות והחדשנות. בנוסף, כפי שכתבתי בעבר - היה לי הכבוד להקשיב להרצאותיו של פרופ' הרשקוביץ, ראש הרשימה בקורס משוואות דיפרנציאליות רגילות.
מה שתמוה היה בעיני, שלמעט שיבוצם של ח"כ אורלב מהמפד"ל וח"כ אורי אריאל מתקומה בחמישיה הראשונה, יתר המקומות אוישו גם כן על ידי כוכבים חדשים (כדוגמת אורי אורבך שגם הוא הצטרף לגל של העיתונאים הפוליטיקאים).
על מה חשבו שם ברשימת הבית היהודי, שלא שיבצו את בני אלון ממולדת באחד המקומות הראשונים? הם באמת חשבו שמולדת תשאר חלק מהרשימה? קראתי לפני כמה ימים שמולדת הולכת להצטרף למפלגת התקווה בראשות ח"כ אריה אלדד לאחר שפרשה מהבית היהודי. פניתי לח"כ אלדד לקבלת תגובתו, ואפרסמה בימים הקרובים.
ח"כ אלדד היה ח"כ ממולדת, וכששאל האם מקורבו , יהואר גל , אדם חילוני המחזיק בדעות ימניות יוכל להתמודד ברשימת הבית היהודי לכנסת התפתלה המועצה הציבורית באי נוחות וגרמה לו להבין שרק אנשים דתיים לאומיים רצויים ברשימתה, ולכן פרשו ח"כ אלדד ותומכיו וכעת הם מריצים את מפלגת התקווה כאלטרנטיבה ימנית חילונית לליכוד ולישראל ביתנו (שאפשר לדון בפעם אחרת האם היא בכלל מפלגת ימין).
בנוסף נדחק מהרשימה ח"כ צבי הנדל , ראש מפלגת תקומה. אני באופן אישי לא חיבבתי ממש את צבי הנדל והתבטאויותיו. אני יודע שאין לשפוט אדם בשעת צערו, וצבי הנדל הוא תושב גוש קטיף לשעבר. בעת הפינוי אמר ח"כ הנדל כי בבחירות העתידיות לבוא (של שנת 2006) הוא ימליץ למפלגתו לתמוך בשמעון פרס לראשות הממשלה ולא באריאל שרון (באותם ימים פרס עדיין היה ראש מפלגת העבודה). עם כל ההבנה לכאבו של ח"כ הנדל, הייתי מצפה ממנהיג של מפלגה להתבטא בצורה אחראית יותר.
המפתיע הוא שח"כ הנדל , למרות דחיקתו מצדד בהשארות תקומה בבית היהודי, בעוד ח"כ אורי אריאל, מספר 2 בתקומה, ומספר 3 ברשימת הבית היהודי דווקא בעד פרישה. אולי באמת יש כמה צדיקים בסדום (כמו ח"כ אריאל) שלא חושבים רק על עצמם ומעדיפים לצאת להרפתקה פוליטית (תקומה מעולם לא התמודדה לבד, ולא ברור האם ניתן להקים מחדש את האיחוד הלאומי) על פני מקום מובטח בכנסת.
בדרך כלל הפילוגים בימין היו על רקע אידואלוגי. עכשיו הפילוג המסתמן הוא על רקע אישי. טוב תעשה המועצה הציבורית של מפלגת הבית היהודי אם תשקול מחדש את צעדיה, ותבין כמו במקרה של מרצ-תנועת השמאל החדשה שיש לדאוג לאינטרסים גם של הפוליטיקאים הותיקים.
תגובה 1:
למה בובליל לא זכה?
פרידמנים עבדו עליו
הוסף רשומת תגובה