הפעם אכתוב כמה מלים על הפעולה בעזה, על ירי הקסאמים בשדרות ועל ההסברה הישראלית הבינ"ל.
לגבי הפעולה בעזה - בשעה זו , כמו רוב אזרחי ישראל , אני מחזק את ידי הצבא ומקבלי ההחלטות. זה לא הזמן למחלוקות פוליטיות. בניגוד אולי ליציאה הנמהרת משהו לפעולה בלבנון שהתגלגלה למלחמת לבנון השניה, כאן ישראל עצרה וחיכתה במשך מספר ימים לאחר סיום הרגיעה, מספר ימים בהם ישובי עוטף עזה חטפו ירי קסאמים מוגבר.
הייתי רוצה להתייחס לגבי ההסברה הישראלית בחו"ל וסיקור התקשורת העולמית של ירי הקסאמים על ידי אזכור של חוויה שעברתי בזמן טיול עם בת זוגתי בהולנד ובלגיה בשנת 2006:
באחד המלים עברנו בלובי במלון בהאג וראינו שידור של רשת החדשות Sky News הבריטית. הדיווח היה על כך (ואני מתרגם מאנגלית) ש"בוצע ירי רקטות על ידי תנועת ההתנגדות חמאס על ההתנחלות שדרות". כן כן, תרגמתי במדוייק ואני לא מתבלבל - שדרות לא כונתה עיר, שדרות לא כונתה עיירה, שדרות כונתה "התנחלות". מדוע לא עלה נציג ישראלי לשידור ותיקן את רשת Sky? מדוע ממשלת ישראל לא נקטה תגובה חריפה נגד רשת Sky, כפי שנקטה נגד CNN בזמנו - דבר שאילץ את CNN להציג תמונה יותר מאוזנת על הסכסוך בינינו לפלשתינים ואף להפיק סדרה תעודית על הטרור האיסאלמי המכה בנו?
אפשר להתווכח כמה שנרצה לגבי הסטטוס החוקי של ההתנחלויות ביו"ש (ובאותם ימים גם ברצועת עזה) , המציאות כיום היא שבעיני העולם הרחב ההתנחלויות ביו"ש אינן לגיטימיות והן מוקמות על שטח כבוש (וכן, יש את הטיעון הישראלי שאף פעם לא היתה מדינה פלשתינית, שהשטחים נלקחו מירדן וממצרים במלחמת ששת הימים וחוץ מירדן ואולי עוד מדינה או שתיים אף מדינה בעולם לא הכירה בסיפוח יו"ש על ידי הממלכה ההאשמית, ועוד טענות אחרות) וזכותו של עם "כבוש" לנהל מלחמת חופש. יש לא מעט "מלחמות חופש" או "מלחמות עם חלש נגד עם חזק" אחרות בעולם שרבים מאזרחי ישראל בוודאי תמכו בהן, ולכן אל לנו להאשים את אזרחי העולם בדרך בה הם מסתכלים על המלחמה בתוך השטחים:
א. המלחמה של הקוסוברים בסרבים - אין ספק שרוב העולם נוקט היום בגישה פרו קוסוברית (מעל 85 מדינות הכירו בעצמאות קוסובו). האם מישהו בכלל זוכר שהמלחמה התחילה בהתקפות טרור של ארגונים מוסלמים (הקוסוברים הם מוסלמים) על ישובים סרביים נוצריים בשטח קוסובו שהיו קיימים בשטחה במשך מאות שנים? (מזכיר לכם אולי התקפות של ארגוני מחבלים על ההתנחלויות ביו"ש?)
ב. מלחמת העצמאות של קרואטיה נגד סרביה - מישהו היום זוכר את מעשי הזוועה והטיהורים האתניים שהקרואטים ביצעו נגד הסרבים ? (ולא , לא רק במלחמת העולם השניה תחת המשטר הפשיסטי של האושטסה, אלא גם במלחמת העצמאות בשנות ה90) - למזלו של נשיא קרואטיה הראשון, טוג'מן, הוא נפטר לפני שבית הדין הבינ"ל בהאג שם את ידיו עליו.
ג. נשיא גיאורגיה, הידידה הגדולה של ארה"ב בקווקז הציג את מלחמת רוסיה-גיאורגיה שנערכה בקיץ האחרון כמלחמת כיבוש של רוסיה נגד גיאורגיה. ומה לגבי העובדה שהמלחמה התחילה לאחר שכוחות גיאורגיים פלשו לשטח של הבדלנים הפרו רוסיים מדרום אוסטיה?
בכל המקרים שמניתי, בנוסף לנצחונות (או אולי כשלונות , כמו במקרה של גיאורגיה) היו גם נצחונות הסברתיים מהדהדים:
הרבה יותר קל להזדהות עם אנדרדוג (כפי שהיה קל למדינות העולם להזדהות עם ישראל עד 1967) מאשר עם הצד החזק.
מלחמת חופש נתפסת כמלחמה לגיטימית, וכך גם פגיעה בחיילים ומתנחלים של הצד הכובש בשטחים הכבושים.
בגלל מינויים פוליטים , העדפות מקורבים , וסכסוכים על סמכויות עם משרד ראש הממשלה לאורך השנים משרד החוץ כבר מעוקר ומיובש במשך עשרות שנים, וכך נראית גם ההסברה שלנו לגבי הסכסוך הישראלי-פלשתיני, במיוחד לאחר שהחלה "ההתקוממות העממית הפלשתינית" בשנת 1987.
במקרה הטוב זוהי רשלנות, ובמקרה הרע זהו פשע של ממשלת ישראל נגד אזרחיה שהזירה הבינ"ל הופקרה באופן כמעט בלעדי (למעט מקרים של צדיקים פה ושם) לצד הפלשתיני. יש להחליף צד בתקליט (או אולי לשנות דיסקט כמו שאומרים בשנות ה2000) לגבי מדינות ההסברה של ישראל, ואני אתייחס למה שאני חושב שיש לבצע בצד בפוסט הבא שלי.
לגבי הפעולה בעזה - בשעה זו , כמו רוב אזרחי ישראל , אני מחזק את ידי הצבא ומקבלי ההחלטות. זה לא הזמן למחלוקות פוליטיות. בניגוד אולי ליציאה הנמהרת משהו לפעולה בלבנון שהתגלגלה למלחמת לבנון השניה, כאן ישראל עצרה וחיכתה במשך מספר ימים לאחר סיום הרגיעה, מספר ימים בהם ישובי עוטף עזה חטפו ירי קסאמים מוגבר.
הייתי רוצה להתייחס לגבי ההסברה הישראלית בחו"ל וסיקור התקשורת העולמית של ירי הקסאמים על ידי אזכור של חוויה שעברתי בזמן טיול עם בת זוגתי בהולנד ובלגיה בשנת 2006:
באחד המלים עברנו בלובי במלון בהאג וראינו שידור של רשת החדשות Sky News הבריטית. הדיווח היה על כך (ואני מתרגם מאנגלית) ש"בוצע ירי רקטות על ידי תנועת ההתנגדות חמאס על ההתנחלות שדרות". כן כן, תרגמתי במדוייק ואני לא מתבלבל - שדרות לא כונתה עיר, שדרות לא כונתה עיירה, שדרות כונתה "התנחלות". מדוע לא עלה נציג ישראלי לשידור ותיקן את רשת Sky? מדוע ממשלת ישראל לא נקטה תגובה חריפה נגד רשת Sky, כפי שנקטה נגד CNN בזמנו - דבר שאילץ את CNN להציג תמונה יותר מאוזנת על הסכסוך בינינו לפלשתינים ואף להפיק סדרה תעודית על הטרור האיסאלמי המכה בנו?
אפשר להתווכח כמה שנרצה לגבי הסטטוס החוקי של ההתנחלויות ביו"ש (ובאותם ימים גם ברצועת עזה) , המציאות כיום היא שבעיני העולם הרחב ההתנחלויות ביו"ש אינן לגיטימיות והן מוקמות על שטח כבוש (וכן, יש את הטיעון הישראלי שאף פעם לא היתה מדינה פלשתינית, שהשטחים נלקחו מירדן וממצרים במלחמת ששת הימים וחוץ מירדן ואולי עוד מדינה או שתיים אף מדינה בעולם לא הכירה בסיפוח יו"ש על ידי הממלכה ההאשמית, ועוד טענות אחרות) וזכותו של עם "כבוש" לנהל מלחמת חופש. יש לא מעט "מלחמות חופש" או "מלחמות עם חלש נגד עם חזק" אחרות בעולם שרבים מאזרחי ישראל בוודאי תמכו בהן, ולכן אל לנו להאשים את אזרחי העולם בדרך בה הם מסתכלים על המלחמה בתוך השטחים:
א. המלחמה של הקוסוברים בסרבים - אין ספק שרוב העולם נוקט היום בגישה פרו קוסוברית (מעל 85 מדינות הכירו בעצמאות קוסובו). האם מישהו בכלל זוכר שהמלחמה התחילה בהתקפות טרור של ארגונים מוסלמים (הקוסוברים הם מוסלמים) על ישובים סרביים נוצריים בשטח קוסובו שהיו קיימים בשטחה במשך מאות שנים? (מזכיר לכם אולי התקפות של ארגוני מחבלים על ההתנחלויות ביו"ש?)
ב. מלחמת העצמאות של קרואטיה נגד סרביה - מישהו היום זוכר את מעשי הזוועה והטיהורים האתניים שהקרואטים ביצעו נגד הסרבים ? (ולא , לא רק במלחמת העולם השניה תחת המשטר הפשיסטי של האושטסה, אלא גם במלחמת העצמאות בשנות ה90) - למזלו של נשיא קרואטיה הראשון, טוג'מן, הוא נפטר לפני שבית הדין הבינ"ל בהאג שם את ידיו עליו.
ג. נשיא גיאורגיה, הידידה הגדולה של ארה"ב בקווקז הציג את מלחמת רוסיה-גיאורגיה שנערכה בקיץ האחרון כמלחמת כיבוש של רוסיה נגד גיאורגיה. ומה לגבי העובדה שהמלחמה התחילה לאחר שכוחות גיאורגיים פלשו לשטח של הבדלנים הפרו רוסיים מדרום אוסטיה?
בכל המקרים שמניתי, בנוסף לנצחונות (או אולי כשלונות , כמו במקרה של גיאורגיה) היו גם נצחונות הסברתיים מהדהדים:
הרבה יותר קל להזדהות עם אנדרדוג (כפי שהיה קל למדינות העולם להזדהות עם ישראל עד 1967) מאשר עם הצד החזק.
מלחמת חופש נתפסת כמלחמה לגיטימית, וכך גם פגיעה בחיילים ומתנחלים של הצד הכובש בשטחים הכבושים.
בגלל מינויים פוליטים , העדפות מקורבים , וסכסוכים על סמכויות עם משרד ראש הממשלה לאורך השנים משרד החוץ כבר מעוקר ומיובש במשך עשרות שנים, וכך נראית גם ההסברה שלנו לגבי הסכסוך הישראלי-פלשתיני, במיוחד לאחר שהחלה "ההתקוממות העממית הפלשתינית" בשנת 1987.
במקרה הטוב זוהי רשלנות, ובמקרה הרע זהו פשע של ממשלת ישראל נגד אזרחיה שהזירה הבינ"ל הופקרה באופן כמעט בלעדי (למעט מקרים של צדיקים פה ושם) לצד הפלשתיני. יש להחליף צד בתקליט (או אולי לשנות דיסקט כמו שאומרים בשנות ה2000) לגבי מדינות ההסברה של ישראל, ואני אתייחס למה שאני חושב שיש לבצע בצד בפוסט הבא שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה